תרופות מעכבות

תרופות מעכבות

פגם גנטי יוצר מחסור ביצור חלבון הדיסטרופין. בהעדר החלבון חשופים השרירים בגוף הילדים והם נמקים מידי יום ותוך כל פעולה מוטורית פשוטה. עם שחיקת השריר נוצר חלל לתוכו צומחת רקמת שומן. (פיברוזיס) רקמת השומן דלקתית מאוד ועם התפשטות הדלקת – מופיעות תופעות לוואי שעלולות להיות קשות, במקביל התקדמות המחלה מואצת. ישנן מספר טכנולוגיות שונות שיכולות לעכב את התפתחות המחלה. מטכנולוגיות אשר יודעות לטפל בגורם המחלה עצמו, ואפילו ליצר חלק מהחלבון החסר ועד טכנולוגיות שתפקידן לטפל בתוצאות המחלה- לחזק את השריר או למזער דלקות ותופעות לוואי נוספות. פיתוח טיפולים מעכבים הוא קריטי. ככל שנצליח לשמר יכולות מוטוריות ואת יכולת ההליכה אצל החולים, כך נאריך את חייהם, נשפר את איכות החיים ונעניק להם זמן נוסף – עד לפיתוח תרופה שתרפא את המחלה.

ביוזמה משותפת של עמותת עדי וביה"ח הדסה - ניסוי קליני ראשון בעולם בתרופת הטמוקסיפן

טמוקסיפן היא תרופה גנרית בת 30 שנה. התרופה ניתנת לחולות סרטן השד. מחקרים קודמים הראו שהטמוקסיפן יכולה לעזור לחולי הדושן בכך שתפחית פברוזיס, תחזק את מימברנת התא ותאט את התקדמות המחלה. עמותת ע.די הגישה ב 2016 את בקשות ההלסינקי ולאחר שהאישורים ניתנו התחיל בדצמבר 2016, ניסוי קליני ראשון בעולם, בניהולה של ד"ר טליה דור ולדמן. הניסוי- בילדים חולי דושן שגילם מעל 5 שנים ועדיין הולכים. הניסוי הקליני בו משתתפים 30 ילדים מראה תוצאות טובות. בעקבות ישראל, החלו ב 2018 גם באירופה וגם בארה"ב ניסויים קליניים רחבי היקף בתרופה.

בהמשך לקול קורא של העמותה – מחקרם של ד"ר פלג חסון ופרופ' עירית ויצמן בשיתוף של הטכניון ומכון ויצמן למדע

תוצאות מעבדה מראות שעיכוב פעילות החלבון LOX מעכבת את התפתחות הפיברוזיס, מגדילה את התחדשת השריר ומשפרת את פעילותו. תוצאות אלו מרמזות על כך שעיכוב האנזים אכן יכול לשמש כטיפול חדש לעיכוב התהליך הפיברוטי במחלה. בנוסף, מצאנו כי פרט לפעילותו הפרו פיברוטית (הנעשית מחוץ לתא) האנזים פועל גם בתוך התא ופעילות זו חיונית לבנית השריר. אנחנו מבינים מכך שאם נעכב את הפעילות החוץ תאית מבלי לפגוע בפעילות התוך תאית, תהליך התחדשות השריר יתקיים ולמעשה התהליך הפיברוטי יתעכב. יצרנו ביחד עם החוקרים נוגדנים מעכבי LOX אשר יוכלו לעבוד רק מחוץ לתא. תוצאות ראשונות מצביעות על הורדת הפיברוזיס בחיות מודל ונראה שיפור בפעילות השריר. חשוב לציין שעיכוב או האטה של תהליך פיברוזיס הינו שלב חיוני בטיפול מאחר והוא מאפשר הגעה טובה יותר של תרופות או תאים שתורמים להתחדשות שריר באופן מיטבי. בשלב זה אנו נערכים לניסוי גדול יותר כדי לוודא יעילות הטיפול.

בהמשך לקול הקורא שפרסמנו ב 2017 – הקמת מערכת קדיומיוציטים מחולי דושן לסריקת תרופות ללב ולשרירים

פרופ' עופר בינה מהטכניון הקים בשיתוף ובתמיכת העמותה, מערכת של תאי לב פועמים מחולים. מטרת המערכת לסרוק תרופות וטיפולים שאמורים לסייע לפעילות הלב והשרירים. המערכת מדמה שרירי לב של חולים בעלי כל סוגי המוטציות (חסר, כפל, ומוטציית פסק) בשלב זה המערכת עוברת אפיון ונוכל בקרוב לבדוק עליה השפעות של תרכובות ניסיוניות או תרופות קיימות.

תמיכה כספית ומדעית במחקרו של ד"ר פלג חסון להורדת פיברוזיס ע"י שליטה במינון חלבון ליזיל

הפיברוזיס הינם צלקות דלקתיות אשר נוצרות לאחר מות השריר. בשל הנטייה של הצלקות להפוך דלקתיות, נוצר תהליך מואץ של הרס השריר. המחקר בודק האם ניתן להוריד פיברוזיס ע"י שליטה במינון מתאים של חלבון שנקרא ליזיל אוקסידאז. ניסוי ראשון בניהולו של פלג חסון מהטכניון כבר התבצע בחיות והתקבלו תוצאות ראשונות וטובות. אנו נערכים לניסוי נוסף. עבור ניסוי זה העמותה מבצעת את כל האבחונים וההיסטולוגיות.

ביוזמה וליווי מדעי של העמותה בדיקת יעילות חומרים אנטי דלקתיים חדשים

המחקר בשיתוף עם חוקרים מהאוניברסיטה העברית. התקדמות מחלת הדושן מואצת בשל היווצרות דלקות של רקמות השומן (פיברוזיס). מטרת המחקר לבדוק חומרים אנטי דלקתיים חדשים אשר יכולים להאט באופן משמעותי את התקדמות המחלה. התבצע ניסוי ראשון בחיות באמצעות 2 חומרים שונים שהניב תוצאות מבטיחות.  נראה כי הפיברוזיס בסרעפת הצליח לרדת באופן משמעותי (40%) ונרשמה ירידה ב CPK. ניסוי נוסף וארוך יותר צפוי להתחיל בקרוב.

עמותת עדי בשיתוף עם חוקרים מאונ' תל אביב - הפעלת גנים קיימים לצורך מניעת קריסת תא השריר

העמותה בשיתוף עם פרופ' אדה רפאלי מאונ' תל אביב בודקת מעכבי דהאצטיליזיה של ההיסטונים (HDACI). אנו מקווים כי נוכל להפעיל גנים קיימים אשר יוכלו למנוע את קריסת תא השריר. מצפים להפחתת פיברוזיס והעלאת היוטרופין עד כדי שיפור ניכר ברקמת השריר. ניסוי ראשון צפוי להסתיים. לאחר פענוח התוצאות יוחלט על השלב הבא.

בשיתוף פעולה מלא עם העמותה ובתמיכתה – מחקרו של ד"ר אמיר דורי על פפטיד (חלבון קטן) לניטרול חלבון הטרומבין

טרומבין הינו חלבון קיים בגוף האדם. כאשר נוצר הרס שריר כתוצאה מהעדר חלבון הדסטרופין ,הטרומבין מגדיל את הנזק ומאץ את הרס השריר. מטרת הניסוי לנטרל את חלבון הטרומבין ובכך להאט את התקדמות המחלה. ניסוי ראשון להורדת החלבון כבר התבצע והתקבלו תוצאות טובות. אנחנו נערכים לניסוי נוסף.

ביוזמת העמותה - טיפול בתאי גזע מזנכימליים

תאי גזע מזנכימלים הינם תאים שנמצאים ברקמות רבות בגוף. תאים אלו נמצאו יעילים לטיפול במחלות ניווניות שונות. חשוב לציין שבטיחותם של תאים אלו הוכחה במודלים רבים – פרה קליניים וקליניים. התאים המזנכימלים מפרישים תרכובות רבות, שלהן יכולת לשפר את מצב הרקמה הפגועה במחלת הדושן ע"י הורדת רמות הפיברוזיס והדלקת ,והעלאת היכולת של השריר להתחדש ולהשתקם. בתנאים מסוימים תאים אלו יכולים להתמיין לתאי שריר נורמלי, להשתלב ברקמה הפגועה וליצור רקמת שריר בריאה. במחקר בראשות פרופ' חיה ברודי מאוניברסיטת בר אילן, אנו בוחנים תאים מזנכימליים מרקמות שונות על מנת לזהות את סוג התא המתאים ביותר לטיפול במחלת הדושן וכן חוקרים את המנגנונים דרכם פועלים תאים אלו. 

בנוסף, אנו מפתחים שיטות חדישות ליצירת תאי שריר מתאים מזנכומלים כדי להשיג את ההשפעה הטיפולית הטובה ביותר. הניסויים נעשים על תרביות תאי שריר אנושיות של בריאים וחולים במחלה, על מודל דושן בעכברים. אנחנו מתכננים לעבור בהקדם, ברגע שיתאפשר ,לניסויים קליניים. 

טיפול על ידי אקסוזומים המופרשים מתאים מזנכימלים

אקסוזומים הינם וזיקולות קטנות מאוד המופרשות על ידי התא אשר מכילות חלבונים וחומצות גרעין שונות. הפרשת אקסוזומים הינה אחת מהדרכים שבה תאים מתקשרים עם תאים סמוכים ומשפיעים על הסביבה בה הם נמצאים. מחלת הדושן פוגעת בשרירים רבים הפזורים באזורים שונים בגוף, לכן אחד האתגרים הגדולים בפיתוח תרופה למחלת הדושן היא היכולת של מעבר התרופה למסה מספקת של שריר בגוף האדם החולה.

פרופ' ברודי באונ' בר אילן משתמשת באקסוזומים המופרשים מתאים מזנכימלים על מנת להעביר תרכובות שונות לשרירי השלד והלב הפגועים. בין היתר, אנו מתמקדים בתרכובות אשר גורמות להיווצרות חלבוני הדיסרופין והיוטרופין בשרירים הפגועים, על מנת לעודד תהליך בו השרירים יוכלו לשקם את הפגיעה שנוצרה בעקבות החסר בדיסטרופין.

טיפול בתאי גזע שמקורם משליה- חברת פלוריסטם

שיתוף פעולה הדוק של העמותה עם חברת פלוריסטם, לבחינת יעילות של תאים משליה על עכברי MDX. המחקר מקווה להוכיח כי ניתן לחדש את רקמות השריר הפגועות ולהוריד את רמת ה CPK. ניסוי ראשון הראה ירידה מרשימה ברמת ה CPK, והכוונה להתחיל ניסוי ארוך יותר בחיות, הניסוי יתבסס על מידע ממחקרים נוספים שמבצעת העמותה. בתקווה שהניסויים יסתיימו בהצלחה, וניתן יהיה להתקדם לניסויים קליניים בילדים. מחקר זה אינו מתקדם כרגע.